הזכות לחינוך לכל ילד נתפסת בעינינו כדבר המובן מאליו, אך במדינות
רבות בעולם חינוך נחשב לפריבילגיה שלא כל הילדים זוכים לה. בכדי שילד יזכה בזכות
להתחנך מס' מחסומים העומדים בדרכו צריכים להיפרץ. חלקם ברורים מאליהם כמו מי שאין
לו בית ספר ללכת אליו, בעוד שמחסומים אחרים פחות מובנים מאליהם – מקרה בו יש בית
ספר אך אין מורים מקצועיים לדוגמא.
1. היעדר במימון ראוי לחינוך.
בעוד ארגונים פרטיים וציבוריים רבים
מסייעים למדינות מתפתחות במימון החינוך המקומי, תמיכתם של תורמים נמצאת במגמת
ירידה בקצב מדאיג. סך כל הכסף המועבר כסיוע לחינוך בסיסי ירד במשך שלוש שנים
ברציפות וכעת הסיוע הוא באותה כמות כמו שהיה בשנת 2008. נוצר משבר מימון עולמי
שהשלכותיו על יכולתן של מדינות להעניק חינוך לילדים הרסניות. כסף זה לא הכל, אך
כסף הוא בסיס מרכזי למערכת חינוך מוצלחת.
2. חוסר במורים או חוסר במורים בעלי הכשרה ראויה.
מה הגורם שמשפיע ביותר על יכולתו של ילד
ללמוד? מורה כמובן. ומדובר במחסום מורכב: לא רק שאין מספיק מורים ברחבי העולם, אלא
רבים מהמורים הקיימים ומלמדים כיום – אינם עברו הכשרה כמורים, ואינם מיומנים מספיק
– דבר המונע מילדים רבים ברחבי העולם ללמוד את היסודות כגון מתמתיקה וכישורי שפה.
האו"ם מעריך כי נדרשים עוד כ1.6 מליון מורים נוספים ברחבי העולם בכדי שתתאפשר
הענקת חינוך יסודי ברמה גלובלית בשנת 2015. כמו כן האו"ם מעריך כי נדרשים עוד
כ 5.1 מליון מורים נוספים בכדי שתתאפשר הענקת השכלה תיכונית ברמה נמוכה לכל ילדי
העולם עד שנת 2030. המצב היום רחוק מהאידיאל ובכל מדינה שלישית פחות משלושה רבעים
מהמורים עוברים הכשרה ע"פ הסטנדרט המקומי.
3. חוסר בכיתות.
זה נראה כמו מחסום ברור – ילד שאין לו כיתה
ללכת אליה לא יצליח כנראה לרכוש חינוך ראוי. אך למרות שזה ברור לכולם זוהי מציאות
עבור מליוני ילדים ברחבי העולם. ילדים רבים באפריקה שמדרום לסהרה, באמריקה
הלטינית, ובמדינות מתפתחות באסיה נאלצים להידחק לתוך כיתות צפופות, כיתות מתפרקות,
או שלומדים בחצר בית הספר – כי אין כיתה בכלל. במלאווי לדוגמא יש בממוצע 130
תלמידי כיתה א' על כל כיתה המוקצה עבורם. הבעיה היא לא רק מחסור בכיתות עצמן אלא
גם המחסור בכלל המתקנים הבסיסיים שהיית מצפה שיהיו בבית הספר כמו מים זורמים וחדרי
שירותים. בצ'אד לדוגמא, רק באחד מכל שבעה בתי ספר יש מים ראויים לשתייה, ורק באחד
מכל ארבעה יש חדר שירותים, ורק כשליש מכלל חדרי השירותים שכן קיימים הם לבנות בלבד
– מכשול רציני לחינוכן של נערות.
4. מחסור בעזרי לימוד.
בבתי ספר רבים בעולם משתמשים בספרי לימוד
ישנים ובלויים, לעיתים קרובות הם משמשים 6 או יותר תלמידים בו זמנית. בטנזניה
למשל, רק ל3.5 אחוז מתלמידי כיתות ו' הייתה גישה לספר לימוד משלהם. בקמרון הנתונים
מראים על כך שעל כל ספר לימוד שפה יש כ 11 תלמידים, ועל כל ספר מתמתיקה יש כ13
תלמידי כיתות ב'. המחסור הוא בכלל סוגי ספרי הלימוד: ספרי קריאה, מתמתיקה, וחוברות
עבודה.
5. להיוולד עם מוגבלות
למרות העובדה שהחינוך הוא זכות אדם
אוניברסלית, ל93 ילדים בעלי מוגבלויות ברחבי העולם אין גישה לבית ספר. בחלק
מהמדינות העניות ביותר בעולם, כ95% מהילדים בעלי המוגבלויות אינם לומדים בבתי ספר.
חוסר ההכשרה של מורים לתחום החינוך המיוחד, וחוסר פשוט יותר של בתי ספר נגישים
לנכים מותירים את הילדים האלו מחוץ לבתי ספר וזכותם לחינוך נשללת.
6. להשתייך למין הלא נכון.
מין הוא אחד מהמחסומים הגדולים ביותר בדרך
לחינוך. למרות ההתקדמות שחלה בעת המודרנית בחינוך נשים – עדיין מעל מאה מיליון
נשים צעירות המתגוררות במדינות מתפתחות הן אנלפביתיות. לפחות אחת מתוך חמש נערות
מתבגרות ברחבי העולם אינה לומדת בבית ספר בגלל המציאות היומיומית המורכבת מעוני,
מלחמה ואפליה. משפחות עניות רבות נאלצות לבחור מי מילדיהן ישלח לבית הספר. לעיתים
קרובות הבנים נשלחים לבית הספר והבנות נשארות בבית בגלל האמונה שחינוך חשוב יותר
לגבר מאשר לאישה. במקום זאת הנערות נשלחות לעבודה, או נשארות בבית לשמור על הילדים
הקטנים בזמן שאימן יוצאת לעבוד.
7. חיים באזור מוכה מלחמה ואלימות.
מלחמה מביאה איתה אבדות רבות – הרוגים, פצועים, פגיעה בתשתיות וכו' –
מערכות חינוך גם הן נפגעות לרוב כתוצאה ממלחמה. ב2011, כ50% מכלל הילדים שאינם
למדו בבתי ספר באותה שנה חיו במדינות המוגדרות כאזורי עימות, או שהושפעו מעימות
מסוים. מלחמה פוגעת ביכולתן של ממשלות לתפקד ומורים ותלמידים רבים נאלצים לעיתים
קרובות לברוח מבתיהם, דבר הפוגע משמעותית בלמידה רציפה והמשכית. כמו כן חינוך תמיד
היה בעדיפות נמוכה לסיוע הומניטרי שניתן למדינות בעימות.
8. מרחק רב מבית הספר.
לילדים רבים ברחבי העולם, שלוש שעות הליכה
בכדי להגיע לבית הספר זה דבר שבשגרה. ללכת מרחק רב כל בוקר זו לא מטלה קלה עבור אף
ילד אך עד כמה וכמה עבור ילדים הסובלים מנכות, תת זונה, מחלה, או עבור ילדים
שצריכים גם לסייע במשק הבית. תתארו לכם אתם עצמכם צריכים לצאת ברגל לבית הספר,
רעבים, בשעה 5 בכל בוקר ולחזור לבית רק בשבע בערב.
9. רעב ותזונה לקויה
אחד הגורמים המשפיעים על חינוכם של ילדים
ואינו זוכה למספיק תשומת לב הוא רעב. רעב ותת תזונה יכולים להשפיע על התפתחותו
המוחית של ילד בצורה משמעותית. בסביבות 171 מיליון ילדים במדינות מתפתחות מגיעים
למצב של רעב עד גיל 5, דבר המשפיע על יכולתיהם הקוגנטיביות ועל היכולת שלהם להתרכז
וללמוד בצורהיעילה.
10. עוני.
ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם
מבהירה כי לכל ילד הזכות לחינוך בסיסי חינם, כך שעוני ומחסור בכסף לא אמורים להוות
מחסום בדרך לחינוך. במדינות מתפתחות רבות, בעשרות השנים האחרונות הודיעו ממשלות על
ביטול שכר הלימוד וכתוצאה מכך, נראתה עלייה מרשימה במספר הילדים הלומדים בבתי
הספר. אך עבור רבות מהמשפחות העניות בתי הספר עדיין נותרו יקרים וילדים רבים
נאלצים להישאר בבית על מנת לעבוד ולהביא הכנסה נוספת למשק המשפחתי. במדינות
מתפתחות רבות, החינוך הוא באופן תיאורטי חינם אך ההורים עדיין נאלצים לשלם עבור
פריטי חובה נלווים כגון : מדי בית ספר, ספרים, כלי כתיבה, אגרות בחינה או כספים
לתמיכה בבית הספר. בעוד שמשפחות בעלות הכנסה גבוהה שולחים את ילדיהן לבתי ספר
פרטיים הנחשבים לטובים יותר מבתי הספר הציבוריים ונמצאים מעבר להישג ידן של
המשפחות העניות.