Menu

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

מחירו של אי השוויון הכלכלי

בנובמבר 2013, ציין "הפורום הכלכלי העולמי" כי פערי שכר ואי שוויון כלכלי מהווים את את הסיכון השני בחשיבותו בעולם לחודשים הקרובים. כמו כן ציינו כי "חוסר שוויון מערער יציבות חברתית במדינות, ומאיים על הבטחון ברמה בינלאומית".



ע"פ דו"ח OXFAM  (ארגון עולמי המתעסק בפתרונות לבעיות של עוני, וחוסר צדק ברחבי העולם), שפורסם בשם "עובדים לטובת קומץ" בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מצביע על מס' עובדות מדאיגות באשר לפערים הכלכליים ברחבי העולם:




·         כמעט חצי מהעושר בעולם מוחזק בידי 1% מהאוכלוסיה.

·         85 האנשים העשירים בעולם מחזיקים בעושר השווה ערך לעושר של 50% מאוכלוסיית העולם (העניים ביותר).
\
·         7 מכל עשרה אנשים חיים במדינות בהן הפערים הכלכליים גדלו במשך 30 השנים האחרונות.
·         בארה"ב, האחוזון העליון (1% מהאוכלוסיה של העשירים ביותר במדינה) הרוויחו 95% מהצמיחה בכלכלת המדינה מאז המשבר הכלכלי ב2009, בעוד 90% מהאוכלוסיה נעשתה ענייה יותר.

הדו"ח מפרט כיצד "פערים ואי שוויון כלכלי בצורה קיצונית מדאיגים בגלל סיבות רבות ומגוונות: חוץ מעצם הבעיה המוסרית בכך שקומץ קטן חי חיי פאר בעוד אחוז גדול מהאוכלוסיה נאבק בכדי לשרוד, פערים כלכליים עלולים להוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית במדינה, בהגדלת שיעור העניים, והגברת פערים חברתיים אחרים.

הפערים הכלכליים עלולים להוביל לחוסר בשוויון הזדמנויות וירחיב את הפערים החברתיים, עם הזמן הדבר יוביל לכך שחינוך טוב ושירותי בריאות טובים יהיו זמינים לילדי העשירים בלבד – וזה יצור מעגל של אי-שוויון הזדמנויות שימשך למשך דורות.

כמו כן הדו"ח מציין את ה"פגיעה בהגינות הפוליטית" – כאשר מתערבבים הון ושלטון, החוקים נוטים להתכופף לטובת עשיר, לרוב על חשבונו של כל אחד אחר" – ואפשר לראות זאת כבר היום בכל המשטרים בעולם – וכך מתפורר לו השלטון הדמוקרטי.


אם ממשלות וארגונים בינלאומיים לא ינקטו בצעדי קיצון כנגד קשר ההון והשלטון, נבחרי ציבור יעבדו יותר למען אינטרס העשירים ולא למען אינטרס כלל הציבור – ואנו כבר נמצאים שם, השאלה עד כמה אפשר להדרדר.

בישראל ראינו כבר בין היתר את הלוביסטים של חברות האנרגיה מתרוצצים בבניין הכנסת כחלק מהמלחמה על הגז ופצלי השמן, ובמדינות אפריקאיות המציאות היא של אינספור מקרי שוחד מחברות כרייה – יהלומים או זהב לפוליטיקאים מקומיים. בארה"ב ידוע השפעתם של חברות הנשק, הנפט, והרכב על החלטות הקונגרס – ומסיבות משותפות של פוליטיקאים ביחד עם אילי הון או לוביסטים של חברות גדולות הם דבר שבשגרה.

ל99% מהציבור שבחר בנבחרי הציבור אין לוביסטים, והוא אינם מבלים במסיבות ביחד – ההשפעה על קבלת החלטות היא עצומה – שלטון דמוקרטי שמשרת מיעוט קטן ולא את כלל הציבור הוא שלטון דיקטטורי בתחפושת של דמוקרטיה – והוא במצב גרוע יותר אפילו ממס' דיקטטורות מוצהרות.

המגמה המסוכנת יכולה להיעצר ואף לנסוג. ארה"ב ואירופה הוכיחו בשלושת העשורים שלאחר סיום מלחמת העולם השניה כי הכלכלה יכולה לצמוח ובמקביל פערים כלכליים יכולים להצטמצם, וגם מדינות אמריקה הלטינית הצליחו בעשור האחרון לצמצם את הפערים הכלכליים בעזרת מדיניות מס מתקדמת, שירותם יעילים לציבור ומדיניות ציבורית יעילה והגונה. הבסיס לצמצום הפערים הוא מדיניות ממשלתית שתייצג את הרוב ותשרת את כלל הציבור ואת כלל השכבות הכלכליות.

אוקספם מציעים מס' דרכים על מנת לצמצם את התופעה המדאיגה: רגולציות המעודדות צמיחה כלכלית בכלל שכבות האוכלוסיה, מדיניות מס מתקדמת, חקיקת חוקים למען שקיפות פיננסית, השקעה בחינוך ושירותי בריאות לכלל האוכלוסיה, וביקורת על חוקים שמשרתים את המיעוט העשיר בלבד.

במקביל לכך הארגון קורא לעשירי העולם בקריאה תמימה יש לציין, ומבקש מהם לסייע במאבק נגד הפערים הכלכליים:


·         לא להתחמק מתשלום מיסים במדינות בהן הם פועלים ע"י שימוש במקלטי מס.
·         לא להשתמש בכסף שלהם על מנת לקבל טובות פוליטיות מנבחרי ציבור.
·         לתמוך במס מוגבר לעשירים
·         לעודד ממשלות להשתמש ברווחי המס שלהם על מנת לספק שירותי בריאות, חינוך ושאר שירותים חברתיים לכלל האזרחים.
·         לעודד עשירים נוספים להצטרף אליהם במדיניות זאת.

הקריאה התמימה לעשירי העולם לוותר על כוחם הפוליטי, היא קריאה יפה אך תמימנה – כנראה שבודדים באמת יאמצו את ההמלצות.

הפערים הכלכליים וריכוזם של המשאבים הכלכליים בידיהם של קומץ אנשים מהווה איום משמעותי למערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות בכלל העולם. במקום לנוע קדימה ביחד עם אינטרס משותף אנו מופרדים יותר ויותר ע"י חומות כלכליות. זה כבר לא סוד שזה אחד הגורמים לסכסוכים אלימים ברחבי העולם – מאפריקה, אמריקה, הקאריביים ואסיה – פערים כלכליים ואי שוויון הם בעיות שמתעצמות ככל שהזמן עובר מבלי שמטפלים בהם וכך גם התוצאות ההרסניות שלהם. וחוץ מהסיבות המנומקות שמסבירות מדוע זה לא בסדר צריך לזכור שבעולם שבו מאות מליוני אנשים נאבקים בכדי לשרוד בעוד בודדים מחזיקים בחשבונות הבנק מילארדי דולרים שאין להם כל שימוש – משהו לא עובד כמו שצריך.


כולנו מכירים את הבעיה – הבעיה היא שאף אחד לא מוכן לאחוז את השור בקרניו.